מאת ג'ייסון וסרמן MD PhD FRCPC
אוקטובר 3, 2025
A פיברואדנומה הוא שָׁפִיר גידול שד מסוג (לא סרטני). הוא עשוי משניהם תאי האפיתל (התאים המצפות את צינורות השד) ו תאי סטרומה (רקמת החיבור התומכת בצינורות). פיברודנומות אינן סרטניות, ופיברואדנומה אינה מגדילה את הסיכון לפתח סרטן שד בעתיד.
אם פיברואדנומה מוסרת לחלוטין, היא לא צומחת בחזרה. עם זאת, פיברואדנומות חדשות יכולות להתפתח בכל אחד מהשדיים.
פיברודנומות בדרך כלל מרגישות כמו גושים עגולים, מוצקים וחלקים בשד. לרוב הן אינן כואבות ויכולות לנוע מעט מתחת לעור כשנוגעים בהן. גודלן יכול להשתנות עם שינויים ברמות ההורמונים, למשל במהלך המחזור החודשי, הריון או גיל המעבר.
הסיבה המדויקת לפיברואדנומה אינה מובנת במלואה, אך מאמינים כי מספר גורמים ממלאים תפקיד:
הורמונים – אסטרוגן והורמוני רבייה אחרים מגרים פיברואדנומות. הן לעיתים קרובות גדלות בתקופות של שינוי הורמונלי, כגון גיל ההתבגרות, הריון או טיפול הורמונלי.
גנטיקה – פיברודנומות יכולות לעבור במשפחות, דבר המצביע על מרכיב גנטי.
גורמי צמיחה מקומיים – אותות מסוימים ברקמת השד עשויים לקדם את צמיחתם של תאים סטרומליים ובלוטיים, מה שמוביל לפיברואדנומות.
טראומה או פציעה – במקרים נדירים, פגיעה בשד עלולה לגרום לשינויים הדומים לפיברואדנומה.
אורח חיים ותזונה – למרות שאינה סיבה ישירה, תזונה וגורמים הקשורים להורמונים עשויים להשפיע על הסיכון אצל אנשים מסוימים.
פיברואדנומה מאובחנת על ידי פתולוג מי שבודק דגימת רקמה תחת מיקרוסקופ.
ביופסיה – ניתן להסיר פיסת רקמה קטנה באמצעות מחט. לעיתים, המונח נגע פיברואפיתליאלי משמש ב... ביופסיה לדווח כאשר המדגם קטן מדי כדי לאשר פיברואדנומה או גידול דומה אחר.
כריתה – ניתן להסיר את הגוש כולו בניתוח ולבדוק אותו. בדיקה מלאה כְּרִיתָה מאפשר לפתולוג לקבוע אבחנה חד משמעית.
תחת מיקרוסקופ, פיברואדנומה מורכבת מצינורות מוקפים ב... סטרומה (רקמת חיבור סיבית). הצינורות מרופדים ברקמת חיבור רגילה תאי האפיתל, בעוד שהסטרומה שמסביב מכילה פיברובלסטים (תאים תומכים).
כמות הסטרומה יכולה להשתנות:
אצל נשים צעירות יותר, הסטרומה לרוב תאית יותר (מכילה יותר פיברובלסטים).
אצל נשים מבוגרות, הסטרומה עשויה להפוך לפחות תאית ויותר סיבית, תהליך הנקרא טרשת נפוצה או היאליניזציה.
פתולוגים מתארים שני דפוסי גדילה נפוצים בפיברואדנומות:
פיברואדנומה תוך-תכליתית – הצינורות נדחסים ומעוותים על ידי הסטרומה שמסביב.
פיברואדנומה פריקנליקולרית – הצינורות נשארים עגולים ופתוחים, מוקפים בסטרומה.
דפוסי גדילה אלה אינם משפיעים על ההתנהגות או על התוצאה.
פיברואדנומות יכולות להראות מגוון שינויים אחרים שאינם סרטניים. שינויים אלה שכיחים ואינם מגבירים את הסיכון לסרטן.
דוגמאות כוללות:
הסתיידות מיקרו - משקעי סידן קטנים.
אדנוזה טרשתית – עלייה בצינורות וברקמות תומכות.
היפרפלזיה צינורית רגילה (UDH) – עלייה במספר התאים התקינים המבטנים את צינור הדם.
שינוי תאים עמודים – תאים בצינורות הופכים גבוהים מהרגיל.
שינויים פיברוציסטיים – ציסטות שפירות וצלקות ברקמת השד.
מטפלזיה אפוקרינית – תאים מקבלים מאפיינים של בלוטות אפוקריניות (סוג של בלוטת זיעה).
A שולים היא הרקמה התקינה המקיפה גידול אשר מוסרת במהלך ניתוח.
שוליים שליליים פירושם שלא נראה גידול בקצה החיתוך.
שוליים חיוביים פירושם שתאי גידול נוכחים בקצה החיתוך.
מכיוון שפיברואדנומה היא שפירה, דיווחים לעיתים קרובות מציינים בפשטות שהנגע נכרת לחלוטין או שהשוליים שליליים. שוליים מדווחים רק כאשר הפיברואדנומה הוסרה כולה.

האם האבחנה שלי אושרה כפיברואדנומה או תוארה כנגע פיברואפיתליאלי?
האם אני צריך/ה להסיר את הפיברואדנומה, או שניתן לבצע מעקב?
האם היו שינויים נוספים (כגון מיקרוסקופיות) בפיברואדנומה שלי?
אם הוסרו, האם השוליים היו נקיים?
האם אני נמצא בסיכון לפתח פיברואדנומות חדשות בעתיד?