מאת David Li MD
ינואר 2, 2024
מאמר זה נועד לעזור לך להבין את הדוח הפתולוגי שלך עבור לוקמיה לימפובלסטית חריפה של תאי T. כל סעיף מסביר היבט חשוב של האבחון ומה המשמעות עבורך.
לוקמיה לימפובלסטית חריפה של תאי T (T-ALL) הוא סוג של סרטן הנגרם על ידי לא בשל תאי T, סוג של תא דם לבן. תאי T לא בשלים אלה נקראים לימפובלסטים. T-ALL נפוץ בעיקר בילדים ובני נוער אך יכול להשפיע גם על מבוגרים כ-25% מהמקרים.
התסמינים של T-ALL תלויים במידת התפשטות המחלה. אנשים מסוימים עשויים לחוש קוצר נשימה, מה שיכול לקרות בגלל הצטברות נוזלים סביב הריאות או הלב. תסמינים נפוצים אחרים כוללים:
בדיקות דם אצל אנשים עם T-ALL מראות לרוב רמות גבוהות של תאי דם לבנים.
הסיבה המדויקת ל-T-ALL אינה ידועה, אך שינויים גנטיים ספציפיים קשורים למחלה. גורמים העלולים להגביר את הסיכון ל-T-ALL כוללים:
T-ALL ו לימפומה לימפובלסטית של תאי T (T-LBL) קשורים קשר הדוק. כאשר תאי סרטן נמצאים בעיקר בדם ובמח העצם, הרופאים קוראים לזה T-ALL. כשהם בעיקר ב בלוטות לימפה, תימוס או אזורי גוף אחרים, זה נקרא T-LBL.
כדי לאבחן T-ALL, הרופאים מתחילים עם היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית. בדיקות דם, כגון ספירת דם מלאה (CBC), עוזרות לחפש תאים לא תקינים. מח עצם ביופסיה לעתים קרובות יש צורך לאשר את האבחנה. בדיקות נוספות עשויות לבדוק שינויים גנטיים בתאי הסרטן.
T-ALL מורכב מבוגרות תאי T נקרא לימפובלסטים. תאים אלו "בוסרים" מכיוון שהם אינם מפותחים במלואם. בדרך כלל, תאי T מבשילים במח העצם, אך ב-T-ALL הם נשארים תקועים במצב לא בוגר זה.

תחת מיקרוסקופ, תאים סרטניים אלה נראים סגולים ועגולים. יש להם גדול גרעין (שמחזיק בחומר גנטי) בהשוואה לשאר התא.

פתולוגים משתמשים במספר בדיקות כדי לאבחן T-ALL וכדי לשלול מצבים אחרים:
לאחר הטיפול, חלק מהתאים הסרטניים עשויים להישאר בגוף. זה נקרא מחלה שארית מינימלית (MRD). בדיקת MRD עוזרת לרופאים לראות עד כמה הטיפול עבד והאם יש צורך בטיפול נוסף. בדיקות MRD רגישות מאוד ויכולות לזהות אפילו תא סרטני בודד מבין מיליון תאים בריאים.
כ-10% ממקרי T-ALL הם סוג מיוחד הנקרא ETP-ALL, שבו התאים מציגים דפוס ייחודי של חלבונים. עם הטיפול המתאים, לאנשים עם ETP-ALL יכולות להיות תוצאות דומות לסוגים אחרים של T-ALL.
לא, T-ALL אינו מבוים כמו גידולים מוצקים. במקום זאת, הרופאים מסתכלים על גורמים כמו גיל, שינויים גנטיים ותגובת הטיפול כדי להבין כיצד המחלה עלולה להתנהג. לילדים עם T-ALL שיעור הישרדות גבוה יותר (80-90% לחמש שנים) מאשר למבוגרים (בסביבות 50%).
לאחר האבחון, אנשים עם T-ALL מטופלים על ידי צוות מומחים. בדיקות מתמשכות, כמו ספירת דם ומח עצם ביופסיות, לעקוב עד כמה הטיפול עובד. בדיקת MRD חשובה למעקב אחר המחלה ולהחלטה אם יש צורך בטיפול נוסף.