
צורה מיטוטית אטיפית היא דפוס חריג של חלוקת תאים הנראה כאשר תאים מתפצלים לשני תאים חדשים. בדרך כלל, תאים מתחלקים באופן שווה באמצעות תהליך הנקרא מיטוזה, תוך הבטחה שכל תא חדש מקבל כמות שווה של חומר גנטי (DNA). עם זאת, לעיתים מתרחשות טעויות, הגורמות לתאים להתחלק בצורה שגויה וכתוצאה מכך להתפלגות לא אחידה או חריגה של DNA. פתולוגים מכנים טעויות אלו "דמויות מיטוטיות לא טיפוסיות".
זיהוי צורות מיטוטיות אטיפיות חשוב משום שהן בדרך כלל מצביעות על כך שתאים אינם מתחלקים כראוי וייתכן שהן חלק מתהליך מחלה. פתולוגים מחפשים תאים לא תקינים אלה בעת בדיקת דגימות רקמה תחת מיקרוסקופ, משום שנוכחותם יכולה לסייע בזיהוי ואבחון סרטן. צורות מיטוטיות אטיפיות מרמזות לעתים קרובות על כך שהרקמה גדלה באופן בלתי מבוקר וחריג, דבר האופייני לסרטן.
צורות מיטוטיות אטיפיות נראות לרוב בסוגים שונים של סרטן, כולל סרטן השד, סרטן הריאות, סרטן המעי הגס ומלנומה. הן בדרך כלל נעדרות ברקמה בריאה. עם זאת, הן יכולות להופיע לעיתים ברקמות שניזוקו מהקרנות או מסוגים אחרים של פגיעה, אם כי זה נדיר.
נוכחות של צורות מיטוטיות אטיפיות מרמזת מאוד על סרטן, אך הופעתן לבדה אינה מעידה בהכרח על קיומו של סרטן. בעוד שצורות מיטוטיות אטיפיות בדרך כלל מצביעות על צמיחה בלתי מבוקרת וחריגה, פתולוגים שוקלים ממצאים אלה יחד עם מאפיינים מיקרוסקופיים אחרים ובדיקות נוספות לפני ביצוע אבחנה סופית של סרטן.
כאשר מזוהות צורות מיטוטיות אטיפיות, פתולוגים מבצעים לעיתים קרובות בדיקות נוספות, כגון אימונוהיסטוכימיה (IHC), כדי להבין טוב יותר את התאים הלא תקינים ולסייע באישור או שלילת סרטן. אימונוהיסטוכימיה משתמשת בסמנים מיוחדים כדי להדגיש חלבונים מסוימים בתאים, מה שמאפשר לפתולוגים לזהות את הסוג והמקור הספציפיים של הגידול הלא תקין.
אם צורות מיטוטיות אטיפיות מצביעות על סרטן, הטיפול יהיה תלוי במספר גורמים, כולל סוג ושלב הסרטן, מיקומו ובריאותו הכללית של המטופל. רופאים עשויים להמליץ על טיפולים כגון ניתוח, כימותרפיה, טיפול בקרינה או טיפולים ממוקדים. גילוי מוקדם של צורות מיטוטיות אטיפיות מסייע להבטיח אבחון בזמן ותכנון טיפול מתאים.