מהי ביופסיה?



ביופסיה

A ביופסיה הוא הליך רפואי שבו נלקחת מהגוף פיסת רקמה קטנה או דגימת תאים לבדיקה תחת מיקרוסקופ. פתולוגים משתמשים בביופסיות כדי לאבחן מגוון רחב של מצבים, כולל סרטן, זיהומים ומחלות דלקתיות. בחינה מדוקדקת של תאים ורקמות מאפשרת לפתולוגים לזהות שינויים שאינם נראים לעין בבדיקות הדמיה, כגון צילומי רנטגן, סריקות CT או MRI.

מדוע מבצעים ביופסיה?

ביופסיות מבוצעות מסיבות רבות. חלק מהנפוצות ביותר כוללות:

  • אבחון: כדי לאשר או לשלול מצבים כגון סרטן, זיהום או דלקת.

  • סוג ודרגת הסרטן: אם מתגלה סרטן, הביופסיה מסייעת לקבוע את סוג הסרטן ואת אגרסיביותו (או קצב הגדילה) כפי שנצפה תחת המיקרוסקופ.

  • תכנון טיפול: ניתן לבדוק דגימות ביופסיה סמנים מולקולריים או שינויים גנטיים המנחים טיפול ממוקד.

  • ניטור טיפול: לעיתים, מבוצעות ביופסיות חוזרות כדי להעריך את יעילות הטיפול.

  • מצבים שאינם סרטניים: ביופסיות יכולות גם לסייע באבחון מחלות אוטואימוניות, מצבים דלקתיים כרוניים וזיהומים חריגים.

סוגי ביופסיות

סוג הביופסיה תלוי במיקום הרקמה החריגה ובכמות הרקמה שיש לבדוק.

סוגים נפוצים כוללים:

  • ביופסיית שאיבת מחט עדינה (FNAB): מחט דקה מסירה מספר קטן של תאים או נוזלים, לרוב מאיבר או מגוש.

  • ביופסיה של מחט ליבה: מחט מעט גדולה יותר מסירה גליל קטן (ליבה) של רקמה.

  • ביופסיה כריתה: הגוש או האזור המדאיג מוסרים לבדיקה.

  • ביופסיית חתך: רק חלק מהרקמה הלא תקינה מוסר.

  • ביופסיה אנדוסקופית: כלי קטן המועבר דרך אנדוסקופ (צינור דק עם אור ומצלמה) אוסף רקמות מאזורים כמו הקיבה, המעי הגס או הריאה.

  • ביופסיית עור: פיסה קטנה של עור מוסרת כדי לחפש פריחות, גידולים או חריגות אחרות.

איזה מידע עשוי להיכלל בדוח הביופסיה?

לאחר ביופסיה, הרקמה נשלחת למעבדה, שם היא עוברת עיבוד ומונחת על זכוכית. פתולוג בוחן את הרקמה תחת מיקרוסקופ וכותב דו"ח. בהתאם לסיבת הביופסיה, הדו"ח עשוי לכלול:

  • האם הרקמה תקינה או לא תקינה.

  • סוג המחלה הקיימת. לדוגמה, האם התאים סרטניים, מודלקים או נגועים.

  • דרגת התאים הלא תקינים. בסרטן, דירוג מתאר עד כמה התאים נראים לא תקינים וכמה סביר שהם יגדלו במהירות.

  • בדיקות או סמנים מיוחדים. פתולוגים עשויים לבצע בדיקות אימונוהיסטוכימיה או מולקולריות כדי לאשר את האבחנה או כדי להנחות החלטות טיפול.

  • שוליים (במקרים מסוימים). אם גוש או נגע שלם הוסרו, הדו"ח עשוי לתאר האם הרקמה הלא תקינה משתרעת עד לקצה הביופסיה.

דוח זה מספק לרופאים מידע חיוני שיסייע להם לתכנן את הצעדים הבאים באבחון או בטיפול.

מהן המגבלות של ביופסיה?

ביופסיה מספקת מידע חשוב, אך יש לה מגבלות.

  • דגימה של חלק מהרקמה בלבד: מכיוון שביופסיה מוסרת רק חלק קטן, היא לא תמיד מספקת תמונה מלאה. ייתכן שחלק מהאזורים במחלה לא יתקבלו.

  • אבחון ראשוני: ביופסיה עשויה לאשר את קיומו של סרטן, אך עלולה לא לספק מספיק מידע כדי לסווג את הסרטן באופן מלא. אבחנה מלאה יותר מגיעה לעיתים קרובות לאחר הסרת ובדיקת הגידול או האיבר כולו.

  • לא תרופה: ביופסיות מבוצעות בדרך כלל לצורך אבחון, לא לטיפול. אם יש צורך להסיר את הרקמה החריגה לחלוטין, נדרש ניתוח נוסף או הליך אחר.

שאלות לשאול את הרופא שלך

  • למה אני צריך ביופסיה?

  • איזה סוג של ביופסיה תבוצע?

  • איזה מידע תיתן לנו הביופסיה?

  • כיצד עליי להתכונן לביופסיה?

  • אילו סיכונים כרוכים בהליך זה?

  • כמה זמן ייקח לקבל את התוצאות?

  • מהם הצעדים הבאים לאחר שדו"ח הביופסיה יהיה מוכן?

A+ A A-