1 ביולי 2023
ביופסיה היא הליך רפואי הכולל חילוץ של תאי דגימה או רקמות מהגוף כדי לבחון מקרוב יותר תחת מיקרוסקופ. תהליך זה חשוב לאבחון מחלות, במיוחד סרטן, בכך שהוא מאפשר לפתולוגים לצפות במבנה התא ולזהות נוכחות של מצבי מחלה בתוך המדגם.
סוגי ביופסיות
ניתן לבצע ביופסיות בשיטות שונות, בהתאם למיקום ואופי המחלה החשודה. כמה סוגים נפוצים כוללים:
- ביופסיית שאיבת מחט עדינה (FNAB): מחט עדינה משמשת לחילוץ דגימות רקמה או נוזלים משרירים, עצמות או איברים.
- ביופסיה כריתה: כולל הסרה של גוש שלם או אזור ממוקד לבדיקה ובדיקה.
- ביופסיית חתך: רק חלק קטן מהרקמה החריגה נחתך לבדיקה.
- ביופסיה אנדוסקופית: מבוצע עם אנדוסקופ, צינור דק וגמיש המצויד באור ובמצלמה, לאיסוף רקמות מבפנים הגוף, כגון הקיבה או המעי הגס.
- ביופסיית עור: כולל לקיחת דגימה קטנה של עור.
טכניקת הביופסיה שנבחרה תלויה במספר גורמים, כולל הגודל, המיקום וסוג החריגות החשודות. לאחר הביופסיה, הדגימות שנאספו מוכנות על גבי שקופיות ונבדקות על ידי פתולוגים המספקים אבחנה המנחה את החלטות הטיפול.
סיבות לביצוע ביופסיה
ביופסיות מבוצעות מכמה סיבות, בעיקר באבחון וניהול מחלות. סיבות נפוצות לביצוע ביופסיה כוללות:
- אִבחוּן: הסיבה העיקרית לביצוע ביופסיה היא לאבחן מחלה או מצב, במיוחד כאשר בדיקות הדמיה כמו צילומי רנטגן או MRI מראות אזור של רקמה לא תקינה. ביופסיות יכולות לאשר או לשלול נוכחות של סרטן, מצבים דלקתיים, זיהומים ופתולוגיות אחרות.
- סוג ודרגת המחלה: במקרים של סרטן, ביופסיה יכולה לקבוע את סוג הסרטן, שלה ציון (אגרסיביות), ומאפיינים נוספים החיוניים לבחירת תוכנית הטיפול היעילה ביותר.
- שלב סרטן: ביופסיות יכולות לסייע באימת סרטן, להצביע על מידת התקדמות המחלה, האם היא התפשטה, ואם כן, עד לאן. מידע זה חיוני לפרוגנוזה ולבחירת אסטרטגיית הטיפול המתאימה.
- תכנון טיפול: המידע המפורט המתקבל מביופסיה על ההרכב התאי של גידול או נגע עוזר לרופאים להתאים את הטיפול לסוג המחלה הספציפי. לדוגמה, טיפולים ממוקדים מסוימים יעילים רק נגד סרטן עם סמנים גנטיים ספציפיים שניתן לזהות באמצעות ניתוח ביופסיה.
- מעקב אחר תגובת הטיפול: ניתן להשתמש בביופסיות גם במהלך או לאחר הטיפול כדי להעריך עד כמה המחלה מגיבה לטיפול. למשל, ירידה בתאי הסרטן או שינויים במאפיינים של התאים יכולים להעיד על יעילות הטיפול.
- מחלות דלקתיות: מעבר לסרטן, ביופסיות משמשות לאבחון מגוון מחלות דלקתיות על ידי ניתוח הדפוס של דלקת בדגימות רקמה, שיכולות לסייע בהבחנה בין סוגים שונים של מצבים דלקתיים ובחירת טיפולים מתאימים.
- זיהומים: ביופסיות יכולות לזהות זיהומים, במיוחד אלה הנגרמים על ידי פטריות, טפילים או חיידקים יוצאי דופן, על ידי כך שהם מאפשרים צפייה ישירה בגורם הזיהומי בדגימות רקמה.
מהן המגבלות של ביופסיה?
ביופסיות בדרך כלל אינן משמשות להסרה מלאה של רקמות חריגות או לריפוי מחלה. לדוגמה, כאשר ביופסיה מתבצעת על גוש בשד, זה בדרך כלל לא כרוך בהסרת הגוש כולו. המטרה העיקרית של ביופסיה היא אבחון - לברר מהו הגוש. אם יש צורך להעלים את הגוש לחלוטין, פעולה כירורגית מקיפה יותר, כגון כְּרִיתָה or כְּרִיתָה, יתבצע.
ביופסיה דוגמת רק קטע קטן של רקמה, מה שאומר שיש אפשרות שהרקמה שלא נדגמה עשויה להכיל מידע חיוני שיכול להשפיע על האבחנה. לכן, פתולוגים מבססים את האבחנה שלהם אך ורק על מאפייני דגימת הביופסיה שהם בודקים.
גישה זו יכולה לעיתים להוביל לאבחון ראשוני או חלקי. לדוגמה, ביופסיה מגידול גדול עשויה לאשר את נוכחות הסרטן, אך לא לציין את סוג הסרטן. אבחנה מפורטת יותר ניתנת לאחר הסרה מלאה של הגידול ובדיקה, המאפשרת ניתוח יסודי של כל הרקמה.
על מאמר זה
רופאים כתבו מאמר זה כדי לעזור לך לקרוא ולהבין את דו"ח הפתולוגיה שלך. צרו קשר עם כל שאלה לגבי מאמר זה או דוח הפתולוגיה שלך. לקרוא את המאמר הזה למבוא כללי יותר לחלקים של דו"ח פתולוגי טיפוסי.
משאבים מועילים אחרים
העבודה שלנו נתמכת בנדיבות על ידי:
