ציטומגלווירוס (CMV)



Cytomegalovirus (CMV) הוא נפוץ וירוס שייך למשפחת הרפסווירידים. הוא נמצא בכל מקום ומדביק אנשים בכל הגילאים. נגיף CMV מתפשט דרך נוזלי גוף כגון דם, רוק, שתן וחלב אם.

מהם התסמינים של זיהום ציטומגלווירוס?

רוב האנשים הבריאים שנדבקים בנגיף CMV אינם סובלים מתסמינים, והנגיף נשאר רדום בגופם. עם זאת, עבור אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, כגון יילודים, קשישים ואנשים עם HIV/איידס, זיהום בנגיף CMV יכול לגרום לתסמינים חמורים כגון חום, עייפות ובלוטות נפוחות.

אילו מצבים רפואיים קשורים לציטומגלווירוס?

אצל אנשים בריאים, CMV בדרך כלל לא גורם לתסמינים מכיוון שמערכת החיסון שומרת על הנגיף בשליטה (זה מתואר כרדום). עם זאת, אצל אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, כמו אלה עם HIV/איידס, מושתלים ואלה שעוברים כימותרפיה, זיהום ב-CMV יכול לגרום לסיבוכים חמורים כגון דלקת ריאות, רטיניטיס, דלקת מוח, הפטיטיס ובעיות במערכת העיכול.

זיהום ב-CMV במהלך ההריון יכול לגרום גם ל-CMV מולד, כלומר כאשר הנגיף מועבר מהאם לעובר המתפתח. CMV מולד יכול לגרום למגוון של בעיות התפתחותיות כגון אובדן שמיעה, בעיות ראייה ועיכובים התפתחותיים.

כיצד מאבחנים זיהום ציטומגלווירוס?

ניתן להשתמש במספר בדיקות מעבדה שונות כדי לאבחן זיהום ב-CMV.

השיטות הנפוצות ביותר כוללות:

  1. בדיקות דם: בדיקות דם משמשות לאיתור נוכחותם של נוגדני CMV, שהגוף מייצר בתגובה לנגיף. בדיקה זו מחפשת שני סוגים של נוגדנים: IgM ו-IgG. נוגדני IgM מיוצרים בשלב מוקדם של ההדבקה והם סימן לזיהום אחרון או נוכחי, בעוד נוגדני IgG מיוצרים מאוחר יותר ויכולים להעיד על זיהום בעבר או מתמשך.
  2. תרבית ויראלית: דגימה של נוזלי גוף, כגון דם או שתן, נאספת ומתרבבת במעבדה כדי לזהות את נוכחות הנגיף.
  3. תגובת שרשרת פולימראז (PCR): PCR היא טכניקה לגילוי החומר הגנטי של הנגיף בדגימת נוזלי גוף, כגון דם או שתן.
  4. זיהוי אנטיגן: בדיקה זו מחפשת נוכחות של חלבון ספציפי המיוצר על ידי הנגיף בדגימה של נוזלי גוף.
  5. ביופסיה: במקרים מסוימים, א ביופסיה של רקמה נגועה עשוי להיות נחוץ כדי לאשר אבחנה של CMV. פתולוג בוחן את הרקמה תחת מיקרוסקופ, תוך שימוש באימונוהיסטוכימיה כדי לראות את הנגיף בתוך התאים.
תמונה זו מציגה תא נגוע על ידי ציטומגלווירוס.
תמונה זו מציגה תא נגוע על ידי ציטומגלווירוס.
A+ A A-