בפתולוגיה, שחיקה מתייחסת לאובדן שטחי של רקמת אפיתל, במיוחד את אפיתל שמכסה את המשטחים או מרפדת את חללי האיברים. בניגוד כיבים, שחיקות אינן משתרעות לתוך התת-רירית הבסיסית או הרקמות התת-עוריות; הם מוגבלים לאובדן שכבת האפיתל בלבד. הבחנה זו חיונית להבנת החומרה וההשלכות הפוטנציאליות של נֶגַע.
אתרים נפוצים וגורמים לשחיקה
שחיקות יכולות להתרחש על כל משטח המכוסה על ידי אפיתל, כולל העור, מערכת העיכול והריריות.
הגורמים השכיחים כוללים:
- טראומה פיזית: שפשופים או פציעות חיכוך המגרדות את משטח האפיתל.
- גירוי כימי: חשיפה לחומרים מגרים או חומרים קאוסטיים.
- מחלות דלקתיות: מצבים כמו דרמטיטיס, מחלות מעי דלקתיות או סוגים מסוימים של דַלֶקֶת הַקֵבָה יכול להוביל לשחיקות.
- זיהומים: זיהומים חיידקיים, ויראליים או פטרייתיים הפוגעים ב תאי האפיתל.
משמעות קלינית של שחיקות
המשמעות הקלינית של שחיקות משתנה בהתאם למיקומן, גודלן והסיבה הבסיסית שלהן. במערכת העיכול, למשל, שחיקות עשויות לתרום לתסמינים כמו דימום או כאב. על העור, שחיקות עלולות להוביל לאי נוחות ולסיכון מוגבר לזיהום. בקרומים ריריים, כגון אלו המצפים את הפה או אזור איברי המין, שחיקות עלולות להיות כואבות ולהפריע לפעילות היומיומית.
ריפוי שחיקות
שחיקות נוטות להחלים בקלות רבה יותר מאשר כיבים מכיוון שהם אינם מערבים את השכבות העמוקות יותר של הרקמה. ריפוי מתרחש בדרך כלל באמצעות אפיתליזציה מחדש, כאשר חדש תאי האפיתל לצמוח על הפגם. ריפוי מלא מביא בדרך כלל להצטלקות מינימלית עד ללא צלקות, בהתחשב בכך שהנזק היה שטחי. עם זאת, תהליך הריפוי ופוטנציאל הישנות יכולים להיות מושפעים מהגורם הבסיסי לשחיקה ומהבריאות הכללית של רקמת האפיתל.
על מאמר זה
רופאים כתבו מאמר זה כדי לעזור לך לקרוא ולהבין את דו"ח הפתולוגיה שלך. צרו קשר אם יש לך שאלות לגבי מאמר זה או דוח הפתולוגיה שלך. לקבלת מבוא מלא לדוח הפתולוגיה שלך, קרא את המאמר הזה.
משאבים מועילים אחרים
אטלס של פתולוגיה
העבודה שלנו נתמכת בנדיבות על ידי:
