נמק פיברינואיד הוא סוג ספציפי של נזק לרקמות המאופיין בהצטברות של חומר דמוי פיברין ברקמות, במיוחד בתוך דפנות כלי הדם. זה מתרחש בדרך כלל כאשר כלי דם נפגעים קשות עקב תגובות חיסוניות או לחץ דם גבוה. השם "פיברינואיד" מגיע מהדמיון שלו לפיברין, חלבון המעורב בדרך כלל בקרישת הדם.
מה גורם לנמק פיברינואיד?
נמק פיברינואיד מתרחש בדרך כלל בתגובה לסוגים ספציפיים של פציעה או דלקת.
הגורמים השכיחים כוללים:
- תגובות חיסוניות: מצבים שבהם מערכת החיסון תוקפת בטעות את דפנות כלי הדם, וגורמת דלקת (וסקוליטיס). דוגמאות מכילות מחלות אוטואימוניות כמו זאבת אדמנתית מערכתית (SLE), דלקת מפרקים שגרונית ופוליארטריטיס נודוסה.
- לחץ דם גבוה חמור: לחץ דם גבוה במיוחד עלול לפגוע בדפנות כלי הדם, ולהוביל לנמק פיברינואיד.
- רעלת הריון: מצב הקשור להריון המאופיין בלחץ דם גבוה, הגורם לרוב לנזק לכלי הדם השליה.
- זיהומים חמורים: זיהומים מסוימים עלולים לגרום לדלקת עזה, המובילה לנמק פיברינואיד.
איך נראה נמק פיברינואיד מתחת למיקרוסקופ?
תחת מיקרוסקופ, נמק פיברינואיד מופיע כמשקעים ורודים וחסרי מבנה בתוך או סביב דפנות כלי הדם. משקעים אלו מכילים פיברין, חלבוני פלזמה ופסולת תא, וכתוצאה מכך לאזור הפגוע יש מראה ייחודי, חלק ואמורפי. פתולוגים משתמשים בכתמים מיוחדים, כגון המטוקסילין ואאוזין (H&E), כדי להדגיש את החומר הפיברינואידי, מה שמקל על ראייה ברורה מול רקמות רגילות מסביב.
מדוע חשוב נמק פיברינואיד?
נמק פיברינואיד מחליש את דפנות כלי הדם, מה שעלול להוביל לסיבוכים חמורים כמו דימום (שטף דם) או קרישי דם (פקקת). סיבוכים אלו עלולים לשבש את זרימת הדם ולפגוע באיברים, ולהשפיע על יכולתם לתפקד כראוי. זיהוי נמק פיברינואיד מסייע לפתולוגים לאבחן מצבים מסוימים, להבין את חומרת המחלה ולהנחות טיפולים מתאימים.
אנו גאים לשתף פעולה עם:
העבודה שלנו נתמכת בנדיבות על ידי:
