HBME-1

HBME-1, ראשי תיבות של "Hector Battifora mesothelial-1", הוא נוגדן הנקשר לחלבון ספציפי הנקרא מזותלין. הוא משמש בעיקר בפתולוגיה כדי לסייע בזיהוי סוגים ספציפיים של תאים, במיוחד באבחון של גידולים מסוימים. הסמן מקושר לרוב עם תאי מזותל (אשר מרפדים את חללי הגוף) וכמה סוגים של תאי האפיתל, מה שהופך אותו למועיל בהבחנה בין סוגים שונים של גידולים.

כיצד משתמשים בו בפתולוגיה?

בפתולוגיה, HBME-1 הוא כלי אבחון המסייע לפתולוגים לזהות סוגים ספציפיים של גידולים. זה שימושי במיוחד בהערכת נגעים בבלוטת התריס, שם הוא יכול לעזור להבחין ביניהם שָׁפִיר ו מַמְאִיר גידולים. לדוגמה, HBME-1 הוא לעתים קרובות חיובי בגידולים ממאירים של בלוטת התריס, כגון קרצינומה של בלוטת התריס הפפילרי, ויכול לעזור להבדיל בין מצבים שפירים כמו אדנומה פוליקולרית. הביטוי של HBME-1 בדגימת רקמה יכול לספק מידע רב ערך על אופי הגידול ולסייע בביצוע אבחנה מדויקת.

כיצד בודקים פתולוגים HBME-1?

פתולוגים בודקים HBME-1 בטכניקה הנקראת אימונוהיסטוכימיה (IHC). בתהליך זה, דגימת רקמה מטופלת בנוגדן HBME-1. אם התאים בדגימה מבטאים את החלבון HBME-1, הנוגדן ייקשר לאותם תאים. לאחר מכן, הנוגדן הקשור מומחז באמצעות כתם מיוחד שגורם לתאים החיוביים להיראות אדומים או חומים במיקרוסקופ. לאחר מכן פתולוגים בוחנים את הרקמה המוכתמת כדי לקבוע את הדפוס והעוצמה של ביטוי HBME-1, מה שעוזר להם לזהות את סוג התאים הקיימים ולהעריך את אופי ה-HBME-XNUMX. נֶגַע.

אילו סוגי רקמות תקינות מבטאות HBME-1?

ברקמות רגילות, HBME-1 מתבטא לרוב ב תאי מזותל, שנמצאים מרפדים את חללי הגוף, כגון החזה והבטן. זה גם מתבטא באופן ספציפי תאי האפיתל, במיוחד אלה שנמצאים בדרכי המרה של הכבד. עם זאת, HBME-1 אינו נמצא בדרך כלל ברוב הסוגים האחרים של רקמות נורמליות, מה שהופך אותו לסמן בעל ערך להבחנה בין גידולים מסוימים לרקמה רגילה.

אילו סוגי גידולים מבטאים HBME-1?

HBME-1 מתבטא במספר סוגים של גידולים, בעיקר ב מַמְאִיר כמו גידולי בלוטת התריס קרצינומה של בלוטת התריס הפפילרי ובמידה פחותה, ב קרצינומה של בלוטת התריס הזקיקית. זה מתבטא גם בכמה סוגים של מזותליומה, סרטן הנובע מ תאי מזותל. הביטוי של HBME-1 בגידולים אלו מסייע לפתולוגים להבחין ביניהם מסוגי גידולים אחרים שאינם מבטאים סמן זה, ומסייע באבחון מדויק ובתכנון הטיפול.