בפתולוגיה, המונח "בטוטו" פירושו כי רקמה שלמה דוּגמָה מוגש לבדיקה מיקרוסקופית מבלי להתחלק לחלקים קטנים יותר. גישה זו מבטיחה שהפתולוג יכול להעריך את הדגימה כולה באופן מקיף.
סוגי רקמות שהוגשו ביחד
סוגים מסוימים של רקמות או דגימות בדרך כלל מוגשות בטוטו לבדיקה יסודית. אלו כוללים:
- דגימות ביופסיה קטנות: דגימות רקמה זעירות, כגון אלו המתקבלות ממחט ביופסיות, מוגשים לעתים קרובות באופן טוטאלי כדי להבטיח שכל הרקמה הזמינה נבדקת.
- פוליפים קטנים: קטן לגמרי פוליפים, כגון אלה שהוסרו במהלך קולונוסקופיה, מוגשות יחד כדי להעריך את הנגע כולו.
- מבני רקמה קטנים: מבנים קטנים, כמו בלוטות לימפה, או איברים קטנים, כמו התוספתן, מוגשים לעתים קרובות בטוטו כדי לאפשר הערכה מלאה.
- שוליים של דגימות ניתוחיות: בעת הערכה שולי של דגימה כריתה גדולה יותר, ניתן להגיש את כל רקמת השוליים כולה כדי להבטיח בדיקה יסודית לאיתור שאריות מחלה.
- ביופסיות כריתות: במקרים מסוימים, כאשר כולו נֶגַע מוסר לאבחון, כל הדגימה מוגשת כדי להבטיח שלא יחמיצו אזורים.
חשיבות הגשת הרקמות בטוטו
- ניתוח מקיף: הגשת רקמות באופן טוטאלי מבטיחה שהפתולוג יכול להעריך את כולה דוּגמָה, הפחתת הסיכון להחמצת אזורים קריטיים של פתולוגיה.
- אבחון מדויק: בדיקה יסודית של הדגימה כולה יכולה לספק אבחנה מדויקת יותר, במיוחד במקרים שבהם הפתולוגיה עשויה להיות ממוקדת או מפוזרת בצורה לא אחידה.
- הערכת שוליים: עבור דגימות ניתוחיות, הערכת כולה שולים הוא חיוני בקביעה אם הגידול נכרת לחלוטין.
למידע נוסף על פתולוגיה
אטלס של פתולוגיה
העבודה שלנו נתמכת בנדיבות על ידי:
