לוקמיה היא סוג של סרטן הפוגע בדם ובמח העצם, הרקמה הספוגית בתוך העצמות שבהן נוצרים תאי דם. הוא מאופיין בייצור מהיר של תאי דם לבנים לא תקינים (WBCs), שאינם מפותחים במלואם ואינם פועלים כראוי. תאים חריגים אלו יכולים להצטבר בדם ובמח העצם, לדחוק תאים נורמליים ולהוביל לתסמינים כמו אנמיה, זיהום ובעיות דימום.
סוגים נפוצים של לוקמיה
לוקמיה מסווגת למספר סוגים, אך הנפוצים שבהם הם:
- לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL): סוג זה משפיע תאים לימפואידים ומתקדם במהירות. זהו הסוג הנפוץ ביותר של לוקמיה בילדים, אך הוא יכול להשפיע גם על מבוגרים. תת-סוגים של ALL כוללים לוקמיה T-לימפובלסטית (T-ALL) ו לוקמיה B-לימפובלסטית (B-ALL).
- לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML): AML משפיעה על תאים מיאלואידים ומתקדמת במהירות. זה שכיח יותר בקרב מבוגרים מאשר בילדים.
- לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL): CLL משפיע תאים לימפואידים אך מתקדם לאט יותר מלוקמיה חריפה. זה נפוץ ביותר בקרב מבוגרים.
- לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML): CML משפיעה על תאים מיאלואידים ובדרך כלל מתקדמת לאט בהתחלה. זה שכיח יותר אצל מבוגרים.
מהם התסמינים של לוקמיה?
תסמינים נפוצים של לוקמיה נובעים מהשפעת המחלה על יכולת הגוף לייצר תאי דם בריאים. תסמינים אלה יכולים להשתנות בהתאם לסוג הלוקמיה, אך כוללים בדרך כלל:
- עייפות וחולשה: נגרמת על ידי אנמיה, מצב בו קיים מחסור בתאי דם אדומים הנושאים חמצן בכל הגוף.
- חום או צמרמורת: חולים עלולים לחוות חום או צמרמורות כתוצאה מזיהומים, עקב ירידה בתאי דם לבנים תקינים הנלחמים בזיהום.
- זיהומים תכופים: לוקמיה פוגעת במערכת החיסון של הגוף, מה שהופך אותו לרגיש יותר לזיהומים.
- חבורות קלות או דימום: ירידה בטסיות הדם, המסייעות בקרישת הדם, עלולה להוביל לחבלות בקלות רבה יותר, דימום חניכיים, דימום מהאף או דימום חריג אחר.
- פטקיות: כתמים אדומים קטנים על העור, תוצאה של דימומים זעירים מתחת לעור עקב ספירת טסיות נמוכה.
- ירידה במשקל: ירידה בלתי מוסברת במשקל יכולה להתרחש גם ללא שינויים בתזונה או בפעילות גופנית.
- בלוטות לימפה נפוחות: תאי לוקמיה יכולים להצטבר בלוטות לימפה, המוביל לנפיחות, במיוחד בצוואר, בבית השחי או במפשעה.
- כבד או טחול מוגדלים: הכבד והטחול עשויים להתרחב כאשר הם הופכים לחדירת תאי לוקמיה, מה שעלול לגרום לכאב או מלאות בבטן.
- כאבי עצמות או מפרקים: תאי לוקמיה יכולים להצטבר במח העצם, מה שמוביל לכאב בעצמות או במפרקים.
- הזעות לילה: הזעת יתר במהלך הלילה יכולה להיות סימפטום ללוקמיה.
- חיוורון: חיוורון בולט של העור עקב ספירת תאי דם אדומים מופחתת.
חשוב לציין שתסמינים אלו אינם בלעדיים ללוקמיה ויכולים להיות קשורים למצבים בריאותיים שונים אחרים. אם מישהו חווה סימפטומים מתמשכים או מרובים מרשימה זו, חיוני לפנות לרופא לצורך הערכה. אבחון וטיפול מוקדם יכולים להשפיע באופן משמעותי על התוצאה של לוקמיה.
כיצד מאבחנים לוקמיה?
אבחון לוקמיה כולל בדרך כלל מספר שלבים ובדיקות:
- היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית: הרופא יעריך את הסימפטומים שלך, יסקור את ההיסטוריה הרפואית שלך ויבצע בדיקה גופנית כדי לחפש סימנים של לוקמיה, כגון טחול או כבד מוגדלים, ו בלוטת לימפה נְפִיחוּת.
- בדיקות דם: ספירת דם מלאה (CBC) היא לרוב הבדיקה הראשונה שנעשית. זה יכול להראות רמות חריגות של תאי דם לבנים, תאי דם אדומים וטסיות דם, מה שעלול לרמז על לוקמיה. ניתן גם לבצע מריחת דם כדי להסתכל על צורות של תאי דם.
- ביופסיה של מח עצם: נלקחת דגימה של מח עצם, בדרך כלל מעצם הירך, ונבדקת במיקרוסקופ כדי לחפש תאי לוקמיה. בדיקה זו חיונית לאישור האבחנה ולקביעת הסוג הספציפי של לוקמיה.
- בדיקות הדמיה: ניתן להשתמש בקרני רנטגן, CT או MRI לבדיקת נפיחות בלוטות לימפה או סימני מחלה אחרים בחלקים שונים של הגוף.
- ציטומטריית זרימה ובדיקות מולקולריות: בדיקות אלו מנתחות את המאפיינים של תאים סרטניים, כגון סוגי החלבונים שהם מבטאים ושינויים גנטיים. הם עוזרים לסווג עוד יותר את לוקמיה ויכולים להנחות החלטות טיפוליות.
- ניתוח ציטוגנטי: זה כרוך בהסתכלות על הכרומוזומים של תאים מדגימות של דם או מח עצם כדי לזהות כל חריגה גנטית הקשורה לסוגים שונים של לוקמיה.
האבחנה והסיווג של לוקמיה הם קריטיים לקביעת אסטרטגיית הטיפול היעילה ביותר, שכן הטיפולים משתנים באופן משמעותי בין סוגים ותתי סוגים שונים של לוקמיה.
על מאמר זה
רופאים כתבו מאמר זה כדי לעזור לך לקרוא ולהבין את דו"ח הפתולוגיה שלך. צרו קשר אם יש לך שאלות לגבי מאמר זה או דוח הפתולוגיה שלך. לקבלת מבוא מלא לדוח הפתולוגיה שלך, קרא את המאמר הזה.
משאבים מועילים אחרים
אטלס של פתולוגיה
העבודה שלנו נתמכת בנדיבות על ידי:
