בלוטות לימפה הן מבנים קטנים בצורת שעועית המהווים חלק ממערכת הלימפה של הגוף. מערכת הלימפה היא רשת של רקמות ואיברים, כולל בלוטות לימפה, המסייעות לגוף להילחם בזיהומים ומחלות אחרות. כל בלוטת לימפה פועלת כמו מסנן, לוכדת חיידקים, פסולת תאים, חלקיקים זרים ותאים סרטניים.
לבלוטות הלימפה תפקיד חיוני במערכת החיסון של הגוף. הם מסננים נוזל לימפה המכילים פסולת, חיידקים וחומרים מזיקים אחרים. בלוטות הלימפה גם מאחסנות תאי דם לבנים, המסייעים לגוף לזהות ולהילחם בזיהומים. כאשר יש זיהום, דלקת, או סרטן, בלוטות הלימפה עלולות להתנפח כשהן פועלות לסינון חומרים מזיקים ולייצר יותר תאי דם לבנים.
בלוטות הלימפה נמצאות בכל הגוף, לרוב בצברים. כמה מהמקומות הידועים ביותר כוללים את הצוואר, בתי השחי, החזה, הבטן והמפשעה. ישנן מאות בלוטות לימפה בגוף, והן ממוקמות בדרך כלל ליד כלי דם ראשיים ובאזורים בהם יש סיכוי גבוה ביותר לחדור זיהומים לגוף.
לבלוטת לימפה רגילה יש מבנה מובחן עם שכבה חיצונית הנקראת הקפסולה ורשת רקמות פנימית. החלק הפנימי של בלוטת הלימפה מחולק לשני אזורים עיקריים: הקורטקס והמדולה. קליפת המוח מכילה קבוצות של תאים הנקראות זקיקים, אשר מורכבות בעיקרן תאי B. תאי B הם סוג של תאי דם לבנים שעוזרים לייצר נוגדנים כדי להילחם בזיהומים. המדולה מכילה תאי T, סוג אחר של תאי דם לבנים שתוקפים ישירות תאים נגועים או לא תקינים. לבלוטת הלימפה יש גם חללים הנקראים סינוסים המאפשרים לזרום לנוזל הלימפה דרך הצומת, הנושא תאים ומוצרי פסולת.
גודלה של בלוטת לימפה רגילה יכול להשתנות בהתאם למיקומה בגוף. בדרך כלל, רוב בלוטות הלימפה התקינות הן קטנות, בקוטר של 1 עד 2 סנטימטר (ס"מ). בלוטות הלימפה באזורי הצוואר או המפשעה עשויות להיות מעט גדולות יותר, בעוד שאלו בחזה או בבטן לרוב קטנות יותר. בלוטת לימפה גדולה מ-2 ס"מ, במיוחד אם היא ממשיכה לגדול או מוצקה ומקובעת במקומה, עשויה להצביע על מצב בסיסי הדורש בדיקה נוספת. במחקרי הדמיה, כגון סריקות MRI או CT, המונח "לימפדנופתיה" משמש לעתים קרובות לתיאור בלוטות לימפה מוגדלות.
בלוטות הלימפה יכולות להיות מושפעות ממגוון מצבים, כולל:
בלוטת לימפה תגובתית פירושה שהיא מגיבה לזיהום, דלקת או גירוי אחר. במצב זה, בלוטת הלימפה גדלה ועשויה להכיל יותר תאי דם לבנים מהרגיל כדי לעזור להילחם בזיהום או דלקת. בלוטות לימפה תגובתיות אינן סרטניות ובדרך כלל חוזרות לגודלן הרגיל לאחר שהסיבה הבסיסית נפתרת.
הסוג הנפוץ ביותר של סרטן שמתחיל בבלוטת לימפה נקרא לימפומה. לימפומה היא סרטן של מערכת הלימפה, הכולל בלוטות לימפה, טחול ורקמות לימפואידיות אחרות. לימפומות מתחלקות לשני סוגים עיקריים: לימפומה הודג'קין ו לימפומה שאינה הודג'קין.
לימפומות יכולות להשפיע על בלוטות לימפה באזור מקומי או להתפשט למספר בלוטות לימפה בכל הגוף.
קרצינומות ו סרטן עור הם סוגי סרטן שמתפשטים בדרך כלל לבלוטות הלימפה.
לעומת זאת, סרקומה, סרטן שמתחיל ברקמות כמו שרירים, עצמות, שומן ועצבים, יש הרבה פחות סיכוי להתפשט לבלוטות הלימפה. במקום זאת, סרקומות נוטות יותר להתפשט לאזורים אחרים, כגון הריאות.
בלוטת לימפה גרורות מתרחש כאשר תאים סרטניים מתפשטים מהאתר המקורי שלהם לבלוטת לימפה סמוכה. תהליך זה הוא דרך נפוצה להתפשטות של סוגי סרטן מסוימים, במיוחד סרטן השד, הריאות והמעי הגס. כאשר תאים סרטניים נמצאים בבלוטת לימפה, זה מצביע על כך שהסרטן החל להתפשט מעבר למיקומו המקורי. נוכחות של גרורות בבלוטות הלימפה משנה את שלב הסרטן ומנחה את החלטות הטיפול.
פתולוגים לבדוק בלוטות לימפה כדי לסייע באבחון מצבים ולהנחות את הטיפול. לדוגמה, בדיקת בלוטות לימפה בסרטן יכולה לספק מידע לגבי האם הסרטן התפשט ועד כמה הוא מתקדם. הפתולוג מסתכל על בלוטות הלימפה תחת מיקרוסקופ כדי לבדוק נוכחות של תאים סרטניים, זיהומים או חריגות אחרות. הממצאים יכולים לעזור לרופאים לקבוע את תוכנית הטיפול הטובה ביותר ולחזות את התוצאה הסבירה עבור המטופל.