A ניאופלזמה של תאי ציר ממאירים הוא סוג של סרטן המורכב מ תאים בצורת צירתחת מיקרוסקופ, תאים אלה נראים ארוכים וצרים, בדומה לצורת כישור (מוט מחודד המשמש לטווי חוט).
אבחנה זו מתארת כיצד התאים נראים תחת מיקרוסקופ אך אינה מזהה את סוג הסרטן המדויק. סוגים רבים ושונים של גידולים יכולים להכיל תאים בצורת כישור, ולכן כמעט תמיד יש צורך בבדיקות נוספות כדי לקבוע את האבחנה המדויקת.

כן. המילה מַמְאִיר פירושו שהגידול סרטני, מה שאומר שהוא יכול לפלוש לרקמות סמוכות ועלולות להתפשט (לגרור גרורות) לחלקים אחרים בגוף.
עם זאת, ההתנהגות הספציפית והאגרסיביות של הסרטן תלויות בסוגו המדויק. חלק מגידולי תאי הציר הממאירים גדלים לאט, בעוד שאחרים מתנהגים בצורה אגרסיבית יותר. זיהוי סוג הגידול הספציפי עוזר לרופאים לבחור את הטיפול היעיל ביותר ולהעריך את התוצאה הסבירה (פרוגנוזה).
אבחנה זו נעשית בדרך כלל לאחר ביופסיה, הליך שבו מוסרת פיסת רקמה קטנה מהגידול ונבדקת תחת מיקרוסקופ.
פתולוגים השתמשו במונח גידול ממאיר של תאי ציר כאשר הגידול נראה בבירור סרטני אך אין מספיק מידע מהביופסיה כדי לקבוע את סוגו המדויק. זה יכול לקרות כאשר:
דגימת הביופסיה קטנה או מכילה רקמה פגועה.
תאי הגידול נראים מאוד לא נורמליים, מה שמקשה על הבנת סוג הרקמה שממנו הם הגיעו.
בדיקות מיוחדות עדיין ממתינות.
מאפיינים המצביעים על גידול ממאיר כוללים:
פעילות מיטוטית מוגברת (חלוקת תאים).
אזורים של נֶמֶק (רקמת גידול מתה).
פלישה לתוך רקמות או כלי דם סמוכים.
כאשר יותר רקמה הופכת זמינה - למשל, לאחר הסרת הגידול כולו בניתוח - לעתים קרובות ניתן לבצע אבחנה ספציפית יותר.
מספר סוגים של סרטן יכולים להופיע בצורת כישור תחת מיקרוסקופ.
דוגמאות נפוצות כוללות:
סרקומות: סוגי סרטן אלה מתחילים ברקמות חיבור כגון עצם, שריר או שומן. סוגים נפוצים של סרקומות כוללים ליומיוזרקומה, אנגיוסקומה, ו ליפוזרקומה.
קרצינומה של תאי קשקש של תאי ציר: סוג של קרצינומה של תאי קשקש שמפתח מראה בצורת כישור. הוא נראה לעתים קרובות באיברים כמו הגרון, הריאה או העור.
גידול נדן עצב היקפי ממאיר (MPNST): סרטן נדיר המתחיל בציפוי המגן של העצבים. הוא עשוי להופיע בפני עצמו או אצל אנשים עם נוירופיברומטוזיס מסוג 1 (NF1).
גידול סטרומה של מערכת העיכול (GIST): סרטן המתפתח בדופן מערכת העיכול, לרוב בקיבה או במעי הדק.
לכל אחד מסוגי הגידולים הללו דפוס גדילה משלו, מיקומים אופייניים ומאפיינים גנטיים משלו.
פתולוגים משתמשים בשילוב של בדיקות ותצפיות כדי לזהות את הסוג הספציפי של גידול תאי ציר ממאיר. אלה עשויים לכלול:
מאפיינים מיקרוסקופיים: המראה הכללי, התבנית והמיקום של הגידול.
אימונוהיסטוכימיה (IHC): בדיקה המשתמשת בצבעים מיוחדים כדי לחפש חלבונים (סמנים) בתוך תאי הגידול. סוגים שונים של גידולים מייצרים חלבונים שונים.
בדיקות מולקולריות או גנטיות: בדיקות כגון דג, PCR, או רצף הדור הבא (NGS) יכול לזהות מאפיינים גנטיים מוטציות or סידורים מחדש.
מידע קליני: מיקומו, גודלו והתנהגותו של הגידול בגוף עוזרים לצמצם את האפשרויות.
שילוב תוצאות אלו מאפשר לפתולוג לקבוע אבחנה סופית, שהיא חיונית לתכנון הטיפול.
הפרוגנוזה (התוצאה הצפויה) תלויה במספר גורמים, ביניהם:
סוג הגידול הספציפי שזוהה לאחר הבדיקה.
השמיים ציון של הגידול (עד כמה הוא נראה אגרסיבי תחת המיקרוסקופ).
גודל הגידול והאם הוא התפשט לרקמות סמוכות או לאיברים אחרים.
מיקום הגידול בגוף.
באופן כללי, גילוי מוקדם והסרה מלאה של הגידול משפרים את סיכויי הטיפול המוצלח.
איזה סוג של גידול ממאיר של תאי ציר יש לי?
האם נקבעו בדיקות נוספות כדי לאשר את האבחנה?
מה הראו תוצאות הבדיקה האימונוהיסטוכימית או המולקולרית?
האם הגידול התפשט לרקמות סמוכות או לחלקים אחרים בגוף?
מהן אפשרויות הטיפול שלי?
מהי הפרוגנוזה לסוג זה של גידול?
האם אצטרך ביופסיות נוספות או בדיקות הדמיה?