MITF

MITF (גורם שעתוק הקשור למיקרופטלמיה) הוא חלבון המסייע לווסת את ההתפתחות, התפקוד וההישרדות של סוגים מסוימים של תאים, במיוחד מלנוציטים. מלנוציטים הם תאים מיוחדים המצויים בעור וברקמות אחרות, שם הם מייצרים פיגמנט הנקרא מלנין. פיגמנט זה נותן צבע לעור, לשיער ולעיניים.

MITF ממלא תפקיד מכריע בתפקוד התא על ידי שליטה בגנים של צמיחת תאים וייצור פיגמנטים. שינויים בתפקוד MITF קשורים לסוגים מסוימים של סרטן, במיוחד סרטן עור.

אילו סוגי תאים ורקמות בדרך כלל מבטאים MITF?

MITF נמצא בדרך כלל בתאים המייצרים מלנין, במיוחד מלנוציטים, שנמצאים בעור, בעיניים וברקמות פיגמנטיות אחרות. זה יכול להיות קיים גם בתאי חיסון מסוימים.

איך פתולוגים בודקים MITF?

פתולוגים להשתמש אימונוהיסטוכימיה (IHC) כדי לזהות MITF בדגימות רקמה. בבדיקה זו, נוגדנים נקשרים באופן ספציפי לחלבון MITF אם הוא קיים בתאים, וכתוצאה מכך שינוי צבע שניתן לראות במיקרוסקופ. תהליך זה מאפשר לפתולוגים לקבוע אם MITF קיים ולהעריך את דפוס ועוצמת הצביעה של הדגימה. התוצאות מדווחות כ"חיוביות" (MITF קיים) או "שליליות" (MITF נעדר), ומספקות מידע רב ערך שיכול לעזור לזהות סוגים ספציפיים של תאים או גידולים, במיוחד סרטן עור.

אילו סוגים של גידולים שפירים (לא סרטניים) מבטאים MITF?

גשר שָׁפִיר גידולים (לא סרטניים) המבטאים MITF נמצאים בעור ומורכבים ממנו מלנוציטים.

דוגמאות כוללות:

• נבי (שומות) - נבי הם בדרך כלל גידולים שפירים המורכבים ממלנוציטים, ולכן הם מבטאים לעתים קרובות MITF.
• nevus של תא ציר פיגמנט – נגע שפיר זה, המצוי בעיקר על העור, מראה ביטוי MITF ונחשב לסוג של שומה.
• עדשות הם כתמים פיגמנטיים המופיעים לעתים קרובות ככתמים שטוחים וחומים על העור. הם מכילים מלנוציטים ומראים ביטוי MITF.

אילו סוגי גידולים ממאירים (סרטניים) מבטאים MITF?

ביטוי MITF נראה במספר מַמְאִיר גידולים (סרטניים), במיוחד אלה שמקורם מלנוציטים.

להלן כמה סוגי סרטן שבהם מתבטאת MITF בדרך כלל:

• סַרטַן הַעוֹר - MITF מתבטא לעתים קרובות ב סרטן עור, שם הוא ממלא תפקיד בצמיחת הגידול ובהישרדותו.
• סרקומה של תאי נקה - ידוע גם בשם "מלנומה של חלקים רכים", סרטן נדיר זה מבטא MITF, ומקשר אותו למאפיינים מלנוציטיים.
• PEComa (גידול תאי אפיתליואיד פרי וכלי דם) - ניתן למצוא MITF בחלק מה-PEComas, גידולים נדירים המערבים לעתים קרובות את הכליות.
• קרצינומה של תאי כליות - סוגים מסוימים של סרטן כליות, במיוחד אלה עם תאים מייצרי פיגמנט, עשויים לבטא MITF, אם כי זה פחות נפוץ.

אילו תסמונות גנטיות קשורות ל-MITF?

שינויים גנטיים ספציפיים בגן MITF קשורים לתסמונות ספציפיות המשפיעות על פיגמנטציה ולעיתים מגבירות את הסיכון לסרטן.

תסמונות הקשורות ל-MITF חריג כוללות:

• תסמונת וורדנבורג סוג 2 - תסמונת זו מאופיינת בהפרעות פיגמנטריות של העור, השיער והעיניים, יחד עם אובדן שמיעה. שינויים בגן MITF משבשים את הנורמליות מלנוציט תפקוד, המוביל למאפיינים אופייניים כגון כתמי שיער לבן, עיניים כחולות בהירות או עיניים בצבעים שונים.
• תסמונת טיץ - תסמונת נדירה זו נגרמת על ידי ספציפי מוטציה בגן MITF ומוביל למאפיינים דמויי לבקנות, כגון עור ושיער חיוורים, ואובדן שמיעה עמוק מלידה.
• תסמונת מלנומה משפחתית – לחלק מהמשפחות יש סיכון תורשתי של סרטן עור עקב גן MITF ספציפי מוטציות. שינויים אלו יכולים להגביר את הסבירות לפתח מלנומה ולעיתים סרטן אחר, תוך שימת דגש על החשיבות של בדיקות סקר קבועות עבור אלו עם היסטוריה משפחתית של מצב זה.

תסמונות אלו ממחישות כיצד שינויים בתפקוד MITF יכולים להשפיע על פיגמנטציה ועלולים להגביר את הסיכון למצבים בריאותיים מסוימים, במיוחד מלנומה. בדיקות גנטיות וייעוץ מומלצים לעתים קרובות לאנשים עם תסמונות אלה כדי להנחות ניטור וניהול.

כיצד בודקים פתולוגים תסמונות גנטיות הקשורות ל-MITF?

פתולוגים וגנטיקאים מבצעים בדיקות גנטיות מיוחדות על דגימות DNA מדם או רוק כדי לזהות תסמונות גנטיות הקשורות ל-MITF. בדיקות אלו מנתחות את הגן MITF עבור ספציפי מוטציות זה יכול להוביל למצבים בריאותיים כמו תסמונת וורדנבורג, תסמונת טייץ או תסמונת מלנומה משפחתית. מבחני מפתח כוללים:

• רצפי DNA – זוהי השיטה העיקרית המשמשת לבדיקת הגן MITF. הוא קורא את כל רצף הגנים, מזהה כל שינוי בקוד הגנטי. רצף ה-DNA הוא מדויק ביותר ויכול לזהות מוטציות קשור לתסמונות הקשורות ל-MITF.
• ניתוח מוטציות ממוקד - למשפחות עם MITF ידוע מוטציות, ניתן לבצע ניתוח ממוקד. בדיקה זו מתמקדת באזורים ספציפיים של הגן MITF כדי לזהות מוטציות ידועות במהירות, והיא משמשת לעתים קרובות כאשר מוטציה מסוימת זוהתה בעבר במשפחה.
• הגברת בדיקה תלויה קשירה מרובה (MLPA) - בדיקה זו מזהה שינויים או מחיקות גדולות יותר בתוך הגן MITF שאולי לא יזהו על ידי רצף בלבד. MLPA עוזר לזהות שינויים מבניים שעשויים לתרום למצגים תסמונתיים.

הנה דוגמה לדוח פתולוגיה מולקולרית עבור MITF:

מִבְחָן: ריצוף DNA של הגן MITF
תוֹצָאָה: וריאנט פתוגני הטרוזיגוטי זוהה באקסון 8 של הגן MITF (c.952G>A; p.Gly318Arg)

פרשנות: מוטציה זוהה בגן MITF הקשור לתסמונת Waardenburg סוג 2. וריאנט זה, c.952G>A (p.Gly318Arg), ידוע כגורם להפרעות פיגמנטריות ואובדן שמיעה אופייני לתסמונת. תוצאה זו מאשרת אבחנה של תסמונת וורדנבורג מסוג 2, ומומלץ ייעוץ גנטי לחולה ולבני המשפחה.

בדוגמה זו, מדווח על וריאנט פתוגני בגן MITF. התוצאה מראה את המוטציה הספציפית הידועה כגורמת לתסמונת Waardenburg סוג 2, המאפשרת אבחון ותכנון ניהול מדויק.