למעי הדק יש בלטות זעירות דמויות אצבעות הנקראות villi המסייעות בספיגת חומרים מזינים מהמזון. קהה חריפה הכוונה לקיצור או להשטחה של הוויליות הללו. כשה-villi קהה, הם מאבדים את צורתם המוארכת והופכים קצרים יותר או שטוחים יותר, מה שמפחית את יכולתם לספוג חומרים מזינים ביעילות.
מה גורם להקהה מרושעת?
קהה חריפה יכולה להיגרם ממספר תנאים, כולל:
- מחלת צליאק: זוהי הסיבה השכיחה ביותר להקהה רעה. מחלת צליאק היא הפרעה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את המעי הדק כאשר צורכים גלוטן (חלבון המצוי בחיטה, שעורה ושיפון).
- זיהומים: זיהומים מסוימים, כגון חיידקים, וירוסים או טפילים, עלולים להזיק לווילי ולהוביל להקהה רעה.
- זיהומים חיידקיים: חיידקים כגון סלמונלה, קמפילובקטר, ו Clostridium difficile יכול להדביק את המעיים ולגרום דלקת ונזק לווילי.
- זיהומים נגיפיים: וירוסים כמו rotavirus ו- norovirus יכולים להדביק את מערכת העיכול, מה שמוביל ל דלקת והקהה מרושעת.
- זיהומים טפיליים: טפילים כמו ג'יארדיה למבליה ו Cryptosporidium יכול להדביק את המעיים ולגרום לנזק משמעותי ל-villi.
- טפיל: אורגניזמים החיים על או במארח ומקבלים את מזונם או על חשבון המארח שלהם.
- מצבים דלקתיים: תנאים הגורמים דלקת במעי הדק, כגון מחלת קרוהן, יכול להוביל להקהה מרושעת.
- תרופות: תרופות מסוימות, כולל תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות מסוימות (NSAIDs) וחומרים כימותרפיים, עלולות לגרום להקהה מזעזעת כתופעת לוואי.
במה שונה הקהות מרושע מניוון מרושע?
בעוד קהה מרושע ו ניוון מרושע שניהם כרוכים בנזק לווילי במעי הדק, הם שונים בהיקף ובחומרתו של נזק זה:
- קהה חריפה: מתייחס לקיצור או השטחה של הווילי. הווילי הופכים קצרים יותר ומאבדים את צורתם המוארכת אך עדיין קיימים. זה יכול להקטין את שטח הפנים הזמין לספיגת חומרים מזינים, מה שמוביל לספיגה פחות יעילה של חומרים מזינים.
- ניוון מרושע: מתייחס להשטחה חמורה יותר או לאובדן מוחלט של ה-villi. ה-villi עשוי להצטמצם באופן משמעותי או להיעדר לחלוטין, וכתוצאה מכך שטח פנים מופחת באופן דרסטי לספיגת חומרי הזנה. זה יכול להוביל לחסרים תזונתיים בולטים יותר ולבעיות בריאות נלוות.
העבודה שלנו נתמכת בנדיבות על ידי:
